בואו ללמוד מהמקור עם מאסטר איל אופיר . הישראלי הראשון שהתקבל וגר בכותלי המנזר ,בעל 43 שנות אימון והדרכה באומניות לחימה ,מפיץ שאולין קונג פו בישראל משנת 2001 .
תגובות: 0   צפיות: 210
דף הבית שאולין שופ יצירת קשר
במהלך שושלת סונג הצפונית, בזמן שלטונו של הקיסר הוי זאנג (1101-1119 לספירה) חי נער קבצן בעיר ביאנליאנג וכל יום לאחר שהיה מקבץ נדבות הוא היה הולך למנזר קיאנגגו כדי לראות את מופעי הרחוב שכללו הדגמות בחרב, בחנית ובחבל קפיצה. לאחר זמן מה הוא החל לחקות אותם ובדרך זו למד קצת אומנויות לחימה. לפעמים הוא חשב להופיע בעצמו בעיר רק כדי להשוויץ בידע שלו, אבל רבים מהאמנים ברחוב אמרו לו :"אם אתה באמת רוצה ללמוד אמנויות לחימה, אתה צריך ללכת למנזר שאולין. מה שאתה רואה אצלנו זה כלום לעומת המיומנויות של הנזירים בשאולין". לאחר ששמע זאת החליט הנער הקבצן ללכת למנזר שאולין, להצטרף לנזירים וללמוד מהם.

גו מין תופס חיצים במהלך שושלת סונג הצפונית, בזמן שלטונו של הקיסר הוי זאנג (1101-1119 לספירה) חי נער קבצן בעיר ביאנליאנג וכל יום לאחר שהיה מקבץ נדבות הוא היה הולך למנזר קיאנגגו כדי לראות את מופעי הרחוב שכללו הדגמות בחרב, בחנית ובחבל קפיצה. לאחר זמן מה הוא החל לחקות אותם ובדרך זו למד קצת אומנויות לחימה. לפעמים הוא חשב להופיע בעצמו בעיר רק כדי להשוויץ בידע שלו, אבל רבים מהאמנים ברחוב אמרו לו :"אם אתה באמת רוצה ללמוד אמנויות לחימה, אתה צריך ללכת למנזר שאולין. מה שאתה רואה אצלנו זה כלום לעומת המיומנויות של הנזירים בשאולין". לאחר ששמע זאת החליט הנער הקבצן ללכת למנזר שאולין, להצטרף לנזירים וללמוד מהם. הוא הצליח לאסוף מספיק כסף כדי ללכת לשאולין, שם הוא הצטרף למנזר וקיבל את השם גו מין ע"י המאסטר שלו. לאחר שהגיע לשם הוא גילה שיש יותר מאלף נזירים במנזר וכל יום אפשר לראות אותם מתאמנים בכלי נשק או בידיים חשופות. גו מין רצה ללמוד גם וביקש זאת מהמאסטר שלו. אך במקום לאשר זאת, המאסטר מיאו גו פשוט נתן לו זוג מקלות אכילה מברזל ואמר לו להשתמש בהם כדי לתפוס זבובים. כשלקח את המקלות גו מין היה מאוד מאוכזב, אך לא העז לומר מילה כי הוא התחייב לציית למאסטר ולכבד אותו ואף הוחתם על כך בחוזה כשבחר את מיאו גו להיות המאסטר שלו. וכן החל גו מין לנסות לתפוס זבובים עם זוג מקלות אכילה מברזל. כידוע לכולם, זבובים הם קטנים מאוד ועפים מהר מאוד. לנסות לתפוס אותם עם מקלות אכילה אינה משימה קלה כלל וכלל!! גן מין התאמן במשך שנה שלמה לפני שהצליח למתוח את ידיו ולצבוט זבובים כשהם נחתו על הרצפה. בשנה השנייה התעקש המאסטר שימשיך בתפיסת זבובים, ובסוף אותה שנה הוא הצליח לצבוט אותם בעודם באוויר. בתחילת השנה השלישית מיאו גו ביקש ממנו להתאמן על תפיסת יתושים ודרורים עם מקלות האכילה. בשנה ההיא, הקיץ היה חם ולח. אחר צהריים אחד מיאו גו נמנם ולכן גו מין ניצל את ההזדמנות וירד לרחוץ באגם שאוקסי עם מקלות האכילה שלו. עץ משמש גדל ליד הנהר והיא מלא בפירות אדומים ובשלים. הוא בחר כמה מהם, פשט את בגדיו והתיישב בנהר לאכול אותם תוך כדי רחצה. עץ המשמש לא גדל פרא, אלא היה שייך לכמה מהאנשים באזור. כשהילדים ששמרו על העץ ראו שנזיר קוטף את המשמשים שלהם ואוכל אותם, הם החלו לקלל ולהציק לו :"נזיר קטן עם סל קלוע על גבו יתכופף כשארכב עליו". גו מין גדל ברחוב ולכן לא הוטרד מדיבורים כאלו ויכול היה להשיב על העלבונות שהוטחו בפניו. כשראו שהם לא מנצחים אותו בדיבורים, הם החליטו לעשות מלחמת מים ולכן מיהרו לאגם, הקיפו את גו מין והחלו להשפריץ עליו. הנזיר השפריץ עליהם בחזרה. כשראו שגם במים הם לא מנצחים, הם התחילו לזרוק אבנים. כשעפו האבנים לעברו, גו מין פשוט תפס אותם באמצעות מקלות האכילה שלו והניח אותם לצדו. הילדים זרקו אבנים גדולות יותר ויותר וכולן נתפסו ע"י מקלות האכילה של הנזיר והונחו לצדו. בזמן שהמאסטר קרא לו לשוב למנזר הוא כבר ישב בין שתי ערימות קטנות של אבנים. "דווח כשאתה הולך ודווח כשאתה חוזר" הוא חוק בסיסי לכל הנזירים הטירונים. גו מין לא רק עזב את המנזר מאחורי גבו של המאסטר שלו, אלא גם קטף משמשים מהעץ של מישהו אחר והתווכח עם כמה מהילדים המקומיים. החוק הבודהיסטי לא מרשה זאת, ולכן המאסטר שלו היה מרוגז ובצדק. הוא הכריח אותו להבעיר קטורת בעודו כורע ברך בחרטה לפני הבודהא והעביר עליו ביקורת לפני כל הנזירים במנזר. כשהודה בטעותו וסיים את עונשו, הורה המאסטר לגו מין לשוב ולתפוס חרקים מעופפים. הפעם הוא לא הורשה לפספס. זה לא שינה איזה חרק ומה גודלו, הוא היה חייב לתפוס אותו. גו מין המשיך להתאמן שנה נוספת והבין שהוא כבר שלוש שנים תמימות תופס זבובים. בשנה הרביעית אמר לו המאסטר שהוא יכול לחזור הביתה לראות את משפחתו ואז לשוב למנזר. גו מין קשר את מטלטליו על גבו, לקח את מקלות האכילה שלו ופנה לעבר השער הראשי של המנזר, מלווה ע"י מיאו גו שרצה לראות שהוא אכן עוזב. הוא רצה לבחון את המיומנות של גו מין ולכן הביא אתו רוגטקה. הוא נתן למתלמד שלו ללכת קדימה וכשהיה המרחק גדול מספיק, הוא לקח חתיכה של קליע, הכניס לרוגטקה וירה לעבר גבו של גו מין. פיסת הקליע לא יכולה להרוג אדם, אך אם הוא לא יתחמק ממנה, הוא יכול להפוך לנכה. כנאמר לגו מין שהוא יכול ללכת הביתה, הוא התרגש מאוד ורצה לעזוב מהר ככל האפשר. הוא הלך במהירות של חץ לשער הראשי כאשר שמע קול שריקה מאחורי. הוא חשב שזהו זבוב, ולכן זז הצדה, הרים את מקלות האכילה שלו ו"פינג", תפס כדור ברזל בגודל של אגוז מלך. המאסטר התקדם לעברו ואמר :"הקונג פו שלך טוב. אתה יכול לחזור הביתה ללא חשש". המאסטר התכוון בכך שגו מין השקיע מספיק מאמץ וזמן כדי להביא את המיומנות שלו לדרגה גבוהה ביותר. כשעבר גו מין דרך מעבר ההרים הולאו (שנקרא גם מרבץ הנמר), הוא חלף על פני צבאות הנלחמים ביניהם. לאחר שבירר הוא גילה שהצבא התוקף את המעבר היה ממדינת גין והמגנים היו חיילים של ממשלת סונג. הוא למד שהכוח של סונג היה במצור במשך 7 ימים. המפקד שלהם היה אדם בשם צנג קוי. גו מין נזכר בכך שבזמן שקיבץ נדבות ברחוב בחורף קר במיוחד, אדם בשם זה נתן לו בגדים ישנים כדי שיהיה לו מה ללבוש. הוא החליט להיכנס לתוך המעבר ולפגוש אותו. כשנכנס לתוך המחנה, הוא ראה שלחיילים כמעט ואין אוכל ותחמושת, האסמים היו ריקים ולא נותרו חיצים לקשתות של החיילים. הוא ביקש לפגוש את צנג קוי ולהתנדב לעזרתם בטענה שהוא יכול לסייע להם. כשראה צנג קוי את הנזיר הקטן עומד לפניו, הוא הניד בראשו, נאנח ואמר :"האויב בחוץ הוא כמו נמר, אבל כאן אין לנו אוכל או חיצים. יש לנו חניתות וחרבות, אבל אין בהן שימוש. אין לך אפילו גרם אחד של פלדה, אז איך תוכל לעזור לנו?" כמה מהחיילים שעמדו שם הוסיפו לדבריו ואמרו שהאויב מיומן בשימוש בקשת. אם מישהו מרים את ראשו מעל לחומה, החיצים שלהם שורקים מעליו כמו ענן של ארבה וב-9 מתוך 10 מקרים גם יפגעו בו. הם הציעו לגו מין לנוח כי תגבורת אמורה להגיע בקרוב. הנזיר התחנן בפני צנג קוי שייתן לו לפחות לגשת לחומה כדי לראות את עמדות האויב מקרוב. שוב נאנח המפקד, הניד בראשו ואמר: "יש שם אלפי חיילים, אבל אף אחד לא מעז להראות את פרצופו בחומות האלו. להרשות לך ללכת לשם זה פשוט לשלוח אותך במהירות למותך". גו מין רק נעשה נחוש יותר ורק לאחר שאמר שאם ימות הוא לא יתחרט על כך, הסכים צנג קוי לבקשתו בחוסר רצון. הוא התעקש, עם זאת, שגו מין ילבש בגדי חייל, כי הוא לא רצה שחייליו יאבדו תקווה אם תופץ שמועה שהמעבר נשלט בידי נזיר. גו מין ציית ולאחר שהחליף את בגדיו הוא פנה לעבר החומה עם 4 שומרים, שתודרכו ע"י צנג קו שבמקרה של ירי מצד האויב עליהם להשיב את הנזיר במהירות. גו מין רק נעמד על החומה והציץ מטה לשנייה כאשר חיציהם של חיילי גין החלו לשרוק מעליו. הוא לקח את מקלות האכילה שלו וכמו שתפס זבובים הוא תפס חיצים והניח אותם לצדו בשתי ערימות גבוהות בתוך שעה בלבד. כשאמרו השומרים לצנג קוי מה שקורה הוא לא האמין ולכן החליט ללכת בעצמו ולראות זאת במו עיניו. כשראה את גו מין תופס חיצים מהאוויר כאילו שהוא ממיין אפונים בצלחת, הוא מחא כפיים בשמחה. לאחר זמן קצר כשנשמע גונג וחיילי גין נסוגו, ציווה צנג קוי לערוך משתה לכבוד גו מין. כשאכלו, אמר הנזיר שלדעתו היו חיילי גין יהירים מדי והוא מבקש הזדמנות נוספת לנסות להשיג מהם שלל של חיצים טובים. חלק מהחיילים טענו שהאויב הוא ערמומי, ואם הוא ילבש שוב את אותם הבגדים הם יבינו שרימו אותם ולא יירו יותר. לאחר שדנו בנושא, הם החליטו שגו מין צריך להסוות את עצמו בבגדי אישה צעירה לפני שייגש לחומות, וזאת כדי להבטיח שהאויב יכעס ויירה חיצים יעילים לעבר המחנה. וכך היה. כאשר ראו חיילי גין אישה צעירה לבושה באדום ובירוק פוסעת בביישנות על החומות הם הכו בתוף והחלו לירות. כמו קודם, גו מין הוציא את מקלות האכילה שלו ותפס את החיצים. כשתפס הנזיר את החיצים, לקחו אותם חיילי סונג לתוך המחנה וכך כאשר צבא גין הכריז על נסיגה היו בידיהם יותר חיצים טובים מאשר בפעם הראשונה. בפעם השלישית חיילי גין שוב הכו בתוף כאות לתקיפת המחנה. הפעם גו מין לבש את בגדי הנזיר האפורים שלו, החזיק ביד אחת את מקלות האכילה שלו וביד השנייה מחרוזת תפילה, התיישב על החומה כאילו לא קרה דבר ומלמל סוטרות בודהיסטיות בשקט לעצמו. חיילי גין, הבינו שרימה אותם נזיר קטן וקרח ולכן רתחו מזעם. המתופף תופף בתוף בכוח רב והקשתים ירו את חציהם לעבר גו מין כמו ענן של ארבה. החיצים נורו לעברו מכל הכיוונים, אך הוא לא הוטרד והמשיך לתפוס אותם בעודו ממלמל לעצמו. הפעם האויב ירה אפילו יותר חיצים מאשר בפעמיים הקודמות עד שלבסוף ויתר. כשהבינו שרימו אותם מספר פעמים, לא העזו חיילי גין לבזבז חיצים נוספים. צנג קוי ארגן משתה נוסף לכבוד המיומנות המדהימה של גו מין ואף ביקש ממנו להתמנות לתפקיד של גנרל בצבאו. גו מין הודה לו שוב ושוב, אך אמר שהוא הצטרף למנזר ולכן הוא לא יכול לעזוב סתם כך ולעשות משהו אחר. הוא נשאר במחנה ונח במשך 3 ימים לפני שעזב כדי לראות את משפחתו בעיר ביאנליאנג.